23 בנובמבר 2021

מה ידעה פרידה לולו

האישה שהייתה הנצר האחרון לארגון ניל"י 

האישה הידועה בארגון הריגול ניל"י, שפעל בתקופת מלחמת העולם הראשונה ומטרתו העיקרית הייתה לרגל לטובת הבריטים ונגד העות'מנים ששלטו אז בארץ, הייתה שרה אהרנסון, שהתאבדה בגיל 27. חמישים שנה אחרי שירתה בעצמה, ראה אור ספר הנוער "שרה גיבורת נילי" מאת דבורה עומר. מלבד הגיבורה שרה אהרנסון, נזכרו בספר נשים אחרות שהיו קשורות לארגון: רבקה אהרנסון, אחותה הצעירה של שרה והצלע השלישית במשולש האהבים שטוותה עומר בין שתי האחיות לבין אבשלום פיינברג, שלימים נחשב ל"צבר" הראשון וטובה גלברג, שהייתה חברתה הקרובה של שרה אהרנסון ויצאה למשימות ריגול, בין היתר בדמשק. אישה אחרת הוזכרה בשוליים, אם בכלל: הייתה זו פרידה לולו. 

פרידה לולו / פורסם במקור במאמרו של ד"ר ישראל בן דוד

זירת הפעילות המרכזית של ניל"י הייתה תחנת הניסיונות של אהרן אהרנסון, אגרונום בעל שם ופורץ דרך, שהיה גם האח הגדול של שרה אהרנסון. בתחנה זו, שהייתה ממוקמת בעתלית, פעל הארגון במסווה במטרה להעביר מידע לאניות הבריטיות שהתקרבו לחופי הארץ. דרכי התקשורת היו יוני דואר וגם פריטי לבוש שנתלו על חבל כביסה שימשו להעברת מסר. 

מנהלת משק הבית של תחנת הניסיונות הייתה פרידה לולו, אישה צעירה, נראה שאף הייתה נערה. היא עבדה בבית משפחת אהרנסון במושבה זכרון יעקב ואחרי כן בתחנה בעתלית. אתר מוזיאון ניל"י מלמד שהיא "היתה שותפה נאמנה ושומרת סוד, בהיותה מודעת לחשיבות ומאידך לסיכונים הרבים שבפעולת רשת הריגול". באתר זה היא גם נכללת ברשימת אנשי בארגון. תמונתה שם מלמדת שהייתה כנראה הצעירה מכולם. 

פרידה לולו / מקור: אתר מוזיאון ניל"י

בדומה לאהרנסון שעברה עינויים מצד העותמנים כאשר נתפסה בזכרון יעקב והובלה למעצר בעודה כבולה באזיקים בחוצות המושבה, פרידה לולו נעצרה גם היא ועונתה. "כאשר נחשפה רשת הריגול היתה פרידה בין העצורים הרבים. היא הושלכה לכלא בנצרת ועברה שם סידרת עינויים קשה", כך מסופר. היא עמדה בכל אלה ולא נשברה. אחרי המלחמה חזרה לעבוד בבית המשפחה וטיפלה באב, אפרים פישל אהרנסון. 

בספר "ניל"י: תולדותיה של העזה מדינית" (עורכים: אליעזר ליבנה, וסף נדבה, יורם אפרתי), על שתי מהדורותיו (1961, 1980), מסופר שפרידה לולו "הייתה בת למשפחה ספרדית ותיקה, מאנשי פקיעין שעברו לגור בחיפה. שירתה את שרה בעתלית. נאסרה וסבלה עינויים מידי התורכים בנצרת וידעה לשמור את סודה". היא הייתה שותפה למהלכים בתחנת הניסיונות ו"סייעה כפי יכולתה". מעבר לכך אין פירוט. 

האם היה זה מפני שהמקורות עליה שעמדו לרשותם של מחברי הספר היו מועטים? ייתכן, אך סביר להניח שפעילותה ממילא לא הוערכה כחשובה ביותר: היא הייתה "בסך הכול" מנהלת משק הבית, מי שהייתה אחראית בוודאי על ניקיון ובישול, אם בבית אהרנסון ואם בתחנת הניסיונות. מה גם, שהספר מלמד שפרידה לולו הייתה בעצמה אחד ממקורות המידע, ונראה שגם ראיינו אותה במסגרת איסוף החומר. 

מיקומה של פרידה לולו כדמות שולית בספרי ההיסטוריה של ניל"י צורם במיוחד לנוכח הפוטנציאל שמתגלם במשך עבודתה בבית אהרנסון ובתחנת הניסיונות ובמקומה שם. אחרי הכול, מתוקף עבודתה זו, שהייתה מאחורי הקלעים, לולו הייתה חשופה לפעילותו של ארגון ניל"י ולדינמיקה שלו: אם כלפי חוץ, בדרכי הפעולה מול הבריטים ולהבדיל העותמנים, ואם כלפי פנים, בין החברים והחברות בארגון עצמו. זה צורם במיוחד לאור אופי פעילותו של הארגון עצמו, שפעל במסווה ומאחורי הקלעים מעצם הווייתו. מה היא ידעה? אפשר רק לנחש. 

גם בספר "שרה גיבורת נילי" מוקמה לולו בשוליים. היה זה שיקוף וביטוי של פריטי המידע שעמדו לרשותה של עומר בבואה לכתוב את הספר, שגם היא ראתה בה "מנהלת משק בית" ולא יותר. בספר היא נזכרת פעם אחת, בתור "פרידה טובת הלב", כשהגישה ארוחה לאדם שהציג את עצמו בתור שליח מטעמו של אהרן אהרנסון, אך עד מהרה התברר שכוונותיו זדוניות. הארוחה שהגישה הייתה בעצם ארוחתה: בטוב ליבה "האכילה אותו מן המזון המועט שהיה ברשותה". 

פרידה לולו נישאה לאברהם גרצ'וק והם גרו בחיפה. נולדו להם שלוש בנות: מרים, רינה ואהליבה. ד"ר ישראל בן דוד, היסטוריון, מורה ובן משפחה, התחקה אחרי קורות חייה אחרי שעזבה את בית אהרנסון. בין היתר ניסה לברר כיצד בכלל נוצר הקשר בין צעירה, אף נערה, בת למשפחה ספרדית, לבין משפחת אהרנסון במושבה זכרון יעקב. לתשובות שמצא הגיע כאשר חיפש את הגבר והעריך כי הקשר נוצר בזכות עסקן וקרוב משפחה של לולו, שהשתתף בקורסים שלימד אהרנסון במסגרת פעילותו המקצועית והמחקרית. 

למאמר של ד"ר ישראל בן דוד על פרידה לולו

במאמר גם מתקן בן דוד טעות נפוצה: שמה היה פַרידה ולא: פְרידה, כפי שכתוב למשל בנסח המנוקד של הספר "שרה גיבורת נילי". פרידה לולו הלכה לעולמה ביום א' בשבט תשמ"ו, ינואר 1986. על המצבה שלה חקוקות המלים: "נצר אחרון לקבוצת נילי". כמעט 36 שנה אחרי מותה, עדיין לא מאוחר לחלץ אותה משולי סיפורו המסעיר של תולדות ארגון זה.

הלוחמת שהמודיעין הישראלי לא הכיר 

מי הייתה האישה ב"בית ברחוב גריבלדי"?

למה שכחנו את זהבה פוקס מהספר "מעבר לכביש או חבורת עלומים"

מחזירות נשים להיסטוריה