7 במרץ 2021

מה בעצם אנחנו יודעות על גולדה מאיר?

 5 הרהורים ושאלות למחשבה 

יום האישה הבינלאומי בפתח, וגם זו הזדמנות מעולה לספר על האישה שלכאורה כולנו מכירות. היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד שר במדינת ישראל, כיהנה בתפקיד שרת העבודה והביטוח העממי בימים בהם הונחו התשתיות לשירותים הציבוריים שכבר מזמן החלו להישחק, ואחרי כן בתפקיד שרת החוץ. בשנת 1969, והיא כבת שבעים, עמדה בראשוּת ממשלת ישראל. אבל מה בעצם אנחנו יודעות על גולדה מאיר? 

גולדה מאיר, 1950 / טדי בראונר לע"מ

1. בשונה מנשים אחרות בפוליטיקה הישראלית, היא עשתה את מרבית דרכה הפוליטית מחוץ לארגוני נשים. גולדה מאבוביץ נולדה בקייב בשנת 1898. כשהיתה ילדה, משפחתה היגרה לארצות הברית והיא גדלה במילווקי, ויסקונסין. בנעוריה הצטרפה לתנועה ציונית ובשנת 1921 עלתה ארצה. אחרי תקופה קצרה בקיבוץ מרחביה, עברו גולדה ומוריס מאירסון לעיר והחל מ-1924 גרו בתל אביב, נולדו להם בן ובת.   

מאיר החלה את דרכה הפוליטית בתנועת הפועלות וכמזכירת Pioneer Women, ארגון נשים ציוני סוציאליסטי בארה"ב. אך פרק זה היה קצר. בסוף שנות השלושים החלה למלא תפקידים שונים בהסתדרות. הפריצה הגדולה באה ב-1946, כאשר מילאה את מקומו של משה שרת, אז שרתוק, בתפקיד ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, אחרי שנעצר ב"שבת השחורה". היא הייתה אחת משתי הנשים שחתמו על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. 

היא היתה ציר ישראל במוסקבה, ועם חזרתה לארץ ב-1949 הייתה ח"כ מטעם מפא"י ושרת העבודה. החל מ-1956 ובמשך תשע שנים הייתה שרת החוץ. עם מותו של לוי אשכול בפברואר 1969 מונתה על ידי הסיעה למלא את מקומו. נבחרה שוב בבחירות לכנסת השמינית אחרי מלחמת יום כיפור. ב-1974 התפטרה. ארבע שנים אחרי כן הלכה לעולמה. 

2. בין הדברים שנקשרו בדמותה, שאת חלקם גם המקלדת לא סובלת, היה מחמאה כביכול. אמרו עליה שהיא הייתה "הגבר היחיד בממשלה". זה כמובן ביטוי לסטריאוטיפים ביחס לגברים ולנשים. אם אמרו עלייך ש"היית גבר" או "יצאת גבר" משמעו שגילית נחישות וקשיחות, עמדת על שלך ולא ויתרת. מי בכלל רוצה "להיות אישה" או "לצאת אישה"? גם גולדה מאיר הבינה את זה. באוטוביוגרפיה שלה היא סיפרה על כך וקבעה: "אני מסופקת מאד אם זה היה מחניף לאיזה גבר שהוא אילו אמרתי עליו שהוא האישה היחידה בממשלה!" התשובה לשאלה הזו הייתה לא.

3. מה היא אמרה על מעמד האישה? באוטוביוגרפיה שלה היא התייחסה לזה. היא עצמה העידה שהיא לא סבלה מאפלייה כזו, אך אין ספק שהייתה מודעת לקשיים ולמצוקות של נשים באשר הן נשים. "מובן שצריך להתייחס אל הנשים כשוות בערכן לגברים בכל המובנים. אבל, כמו שנכון גם ביחס לעם היהודי, אין הן צריכות להיות טובות יותר מכל האחרים כדי לחיות כמו בני-אדם או להרגיש שהן צריכות לעשות נפלאות כל הזמן כדי שיקבלו אותן בכלל". 

דברים נחרצים יותר היא אמרה כשהדתיים חסמו את דרכה לראשות עיריית ת"א כי היא אישה. בנאום שנשאה במועצת העיר, אחרי שהפסידה לחיים לבנון, היא אמרה: "בארץ הזו של חנה סנש, מעיזים בשנת 1955, בשנה השמינית לקיום מדינת ישראל, מעיזים להעלות מחדש את הארגומנטציה החשוכה הזו – שאין זכות שווה לאשה במדינת ישראל. אותם האנשים אותם נציגי המפלגות, ברצונם ושלא ברצונם, יושבים עם נשים בכנסת, יושבים עם שרים בממשלה". מה השתנה מאז? 

4. מה אמרו עליה נשים? ההיסטוריה מלמדת שהן התגאו בה מאוד וגם כעסו עליה. בשנות המדינה הראשונות שיעור הנשים בכנסת היה נמוך מאוד (כעשרה אחוזים) והיא הייתה האישה היחידה בממשלה. בכך הייתה מודל. אבל היו נשים שציפו ממנה לפעול בגלוי לקידום נשים אחרות ובכך לשנות מציאות ובכך להפוך לאישה הראשונה בממשלה, שסוחפת אחריה נשים רבות אחרות, ולא היחידה בה. 

5. היכן היא מונצחת? לכאורה, כמעט בכל מקום. יש רחובות ובתי ספר, פארקים ומוסדות על שמה. אך האם אתן מכירות ראש ממשלה נוסף במדינת ישראל שמכונה בשם הפרטי בלבד, לא ככינוי עממי או כינוי מתקופת השירות הצבאי, אלא גם בהנצחתו? "חניון גולדה" בתל אביב, "פארק גולדה" בנגב ו"בית חולים גולדה" בפתח תקווה הן רק שלוש דוגמאות. ועוד לא אמרתי כלום על "נעלי גולדה". 

חניון גולדה בתל אביב / אתר אחוזות החוף

ועוד משהו: כחמישים שנה אחרי כהונתה, ראשת הממשלה גולדה מאיר הייתה ונשארה בעיניי רבות ורבים ה-הוכחה לכך שאנו יכולות להגיע לכל תפקיד שאנחנו שואפות אליו. כאילו, "אם את רק רוצה, את יכולה" אפילו להיות ראשת ממשלה. הבעיה היא בסאבטקסט של האמירה הזו. לא הצלחת? כנראה לא כל כך רצית ולא התאמצת מספיק. האמנם? התשובה, כפי שמלמדת ההיסטוריה וגם האקטואליה, היא: לא, עדיין לא.  


עוד על גולדה מאיר, על נשים במדינה ועל עמדותיהן לגבי מעמד האישה ומיתוס השוויון אפשר לקרוא בספר האשה מה אומרת? להזמנת הספר באתר בהוצאת מאגנס