27 באפריל 2020

ספר חדש!

האשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות 


יש כאלה,  בעיקר גברים, שאוהבים להגיד שספר חדש זה כמו תינוק חדש. אז אומרים. ספר לא יעיר אותך בלילה, לא יטרוק לך את הדלת ולא תחרדי לשלומו גם אחרי שגדל. ספר מקסימום ישאיר אותך ערה עד מאוחר, כי מעניין אותך לקרוא בו והוא מעורר מחשבות על עצמך ועל העולם ואולי גם השראה. זה בדיוק מה שאני מאחלת לך כשתקראי ספרים בכלל, ואני מקווה שזה יקרה לך גם עם הספר הזה. 





20 באפריל 2020

המחנכת שלא טעתה

מה אמרה סטפה וילצ'נסקה לעיתונאית מרים שיר* 


בחודש מאי 1939 באה סטפה וילצ'נסקה לבקר את מרים שיר בביתה בתל־אביב. היה זה זמן קצר לפני שהיא חזרה לפולין, בתום תקופה שבה נמצאה בארץ, בקיבוץ עין־חרוד. אף שווילצ'נסקה יכלה להישאר בפלשתינה, היא החליטה לחזור לעבודתה בבית היתומים קרוכמאלנה 92 בוורשה. כעבור חודשים אחדים פרצה מלחמת העולם השנייה. ב-1940 נסגר הגטו בבירת פולין. בין חומותיו, המשיך בית היתומים לפעול. ב־5 באוגוסט 1942, כשבועיים לאחר תחילת "האקציה הגדולה", גורשה וילצ'נסקה לטרבלינקה יחד עם הילדים והילדות ועם צוות הבית, בראשו ד"ר יאנוש קורצ'אק.


סטפה וילצ'נסקה בקיבוץ עין חרוד


13 באפריל 2020

לא "יאנוש קורצ'אק האוסטרי"

על הספר "למרות הכול..." 


גיבור הספר "למרות הכול..." הוא אהרן מנצ'ר מווינה, שהיה חניך ומדריך ב"גורדוניה", וכמו אחרים ואחרות התעתד לעלות לארץ ישראל. כשפרצה מלחמת העולם השנייה התמנה לתפקיד מנהל עליית הנוער בווינה ואחראי על תנועות הנוער שם. הוא היה אז בן 22. קודמיו בתפקיד עלו לארץ, וכך גם המדריכים הבוגרים האחרים. מנצ'ר החליט שהוא נשאר. 


אהרן מנצ'ר ושתיים מחניכותיו, וינה 1939 / מקור: ארכיון בית לוחמי הגטאות