29 באוקטובר 2018

כלת פרס נובל בפיזיקה כמקרה למבחן המציאות

אפקט דונה סטריקלנד* 


עם ההודעה על זכייתה של פרופ' דונה סטריקלנד בפרס נובל התגלה דבר מפתיע: בעוד האקדמיה המלכותית השוודית למדעים דנה ומצאה אותה ראויה לפרס היוקרתי ביותר בעולם, עורכים ב"ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית" דנו ומצאו שאינה ראויה לערך באנציקלופדיה שלהם. לרגע היה נדמה שפרט זה דחק הצדה את הסטטיסטיקה של שיעור הנשים מקרב הזוכים בפרס נובל ומספרן הכולל (49); את מספר הזוכות בפרס נובל לפיזיקה (סטריקלנד היא השלישית אחרי מארי קירי, שזכתה פעמיים, ב-1903 וב-1911, ואחרי מריה גופרט-מאייר, שזכתה ב-1963); ואת משמעויותיו בנוגע למקומן של נשים במדע. נדמה היה שבכוחו של הסיפור הזה אף לשחוק משהו בדימוי של ויקיפדיה כמיזם שוויוני, חופשי ופתוח. אך כל עוד הדבר נותר בגדר אנקדוטה, סופו להיבלע בתהומות הניוזפיד, עד האשה הבאה.

פרופ' דונה סטריקלנד / מקור: University of Waterloo
לרשימת הנשים זוכות פרס נובל

הסיפור על הערך "דונה סטריקלנד" בוויקיפדיה הוא ביטוי אחד למקומן של נשים בעולם, כפי שהוא משתקף במרחב שמצטייר כליברלי ונאור, במקרה הזה מאגר מידע חינמי, ותיק ופופולרי ביותר. בדומה לאנציקלופדיות מודפסות וכרוכות, המידע בו מקוטלג וממוין לפי ערכים. בשונה מהן, המידע בו לא מאורגן לפי סדר מוסכם, למשל אלפביתי, הקטגוריות המדומות שלו משתנות וכל העת אפשר להוסיף, להשמיט או לשנות בו משהו. הטקסטים והתמונות מעוצבים בדפים לבנים, נקיים מפרסומות, וממשק העריכה כולל הוספה של הפניות להערות שוליים ופרק לרשימה ביבליוגרפית. אלה תורמים לדימויו כמאגר שאפשר לסמוך עליו, בלי תנאים ובלי שאלות.



23 באוקטובר 2018

לא פרופסור גולדשמידט, אלישבע

ומה הקשר לשביתת הסגל האקדמי הזוטר ב-2018


פרופ' אלישבע גולדשמידט היתה גנטיקאית, ממניחי היסודות לחקר הגנטיקה ולהוראת הגנטיקה בישראל. היא נמנתה עם חמש הנשים הראשונות בארץ שהגיעו לדרגת פרופסור, חוקרת ומרצה נערצת. בשנת 1942 קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובמשך שנים פעלה להקמת מחלקה לגנטיקה, שנדחתה בידי האוניברסיטה בנימוק שלא נמצא מועמד ראוי. המחלקה נפתחה בסופו של דבר, אך רק אחרי מותה.

פרופ' אלישבע גולדשמידט בהרצאה באוניברסיטה העברית 



9 באוקטובר 2018

כשרחל המשוררת ישבה ב"זלצרית"

בעקבות פייגה זלצר וחיה ישראלי


מלון זלצר או "הזלצרית" היו שניים מכינוייו של מקום ידוע במושבה רחובות בראשית המאה העשרים, אליו באו אנשי העלייה השנייה, ביניהם א"ד גורדון ורחל המשוררת (בלובשטיין), לאכול ולפעמים גם ללון. המקום של פייגֵה זלצר, כך סופר, "היה כעין כלבא שבוע"; גם מי שלא היה כסף בכיסו לא יצא משם רעב. מן המקורות המועטים עליה מצטיירת דמות אישה עצמאית ונחושה, נדיבה ומעשית, שהיתה ידועה במושבה רחובות לא פחות מבעלה, יעקב זלמן זלצר, שנהג בדיליז'נס. עצם ההקבלה בינה לבין חותנו של רבי עקיבא מלמדת על כך, אך לא רק היא. 

פייגה זלצר 1952-1854