למה ראשת העיר נתניה צריכה לחשב מסלול מחדש*
ראשת העיר נתניה מרים פיירברג-איכר הודיעה באחרונה כי שמו של רחוב גיורא יוספטל בעיר ישונה לרחוב ברכה צפירה. לדבריה, "מדובר
בתיקון עוול כפול: מחד – עשיית צדק היסטורי עם יהודים יוצאי ארצות ערב ומאידך –
תיקון מגדרי, במסגרת מדיניות שקבעתי לעצמי להנציח כמה שיותר נשים פורצות דרך
ברחובות ומוסדות העיר". ביסוד ההודעה של פיירברג-איכר, אחת הנשים הבודדות בתולדות
מדינת ישראל שנבחרה לעמוד בראשות עירייה, ודאי עומדת כוונה טובה. אבל בהנחה שהיעד
הוא באמת תיקון מגדרי, לא זו הדרך.
![]() |
נהגת מונית בתל אביב, 1952 / טדי בראונר, לע"מ |
בדומה למקומן ברשימות הזכייה בפרס ישראל לאורך השנים, נוכחותן
הדלה של נשים בשמות רחובות בערים בישראל היא ביטוי למקומן של נשים בחברה הישראלית
ובהיסטוריה שלה. הנתונים צורמים במיוחד בהשוואה לשיעור הנשים באוכלוסייה. אך נשים
הן מיעוט מבחינה ערכית ולא מבחינה מספרית. זוהי הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך בקרב
מי שהונצחו עד עתה בשמות רחובות. לכן לא מפתיע לגלות שממצאים ביחס למיעוטים אחרים,
לא רק לפי מין אלא גם לפי מוצא ודת, יהיו דומים.