29 בספטמבר 2016

חומר ללמידה וחומר למבחן המציאות

6 הצעות למשרד החינוך עם פרסום התכנית "נשים מזרחיות פורצות דרך" 


לאחרונה דווח על תכנית חדשה של משרד החינוך בתחום המגדר: "אור ממזרח: 28 נשים פורצות דרך - יהדות ספרד והמזרח" כחלק מיישום ועדת ביטון. בתכנית ילמדו על נשים מזרחיות בתולדות ישראל, למשל דונה גרציה, ועל יוצרות בשנים האחרונות, כמו רונית אלקבץ. לפי הדיווחים בעיתונות, התכנית כוללת משימות שונות, ביניהן כתיבת ערך או הרחבת ערך קיים בוויקיפדיה העברית. 

בהנחה שהתכנית כוללת גם הכשרה פדגוגית של מורות ומורים לגבי התכנים ודרכי הלמידה וההוראה, אני מציעה למשרד החינוך לקחת בחשבון את הניסיון של פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה". בהעלאת ערכים על נשים בכלל, ובאופן ספציפי במקרים של נשים מזרחיות. במסגרתו הנגישו סטודנטיות וסטודנטים מידע בעברית ברשת גם על נשים מזרחיות בתולדות ישראל. יש כאן חומר מ-ע-ו-ל-ה שיכול להמחיש את היחס לקבוצות מיעוט בחברה בישראל ולהראות לתלמידים ולתלמידות, לא משנה באיזו כיתה, שפוליטיקה זה ממש לא רק הבחירות לכנסת. הנה 6 הצעות:


ז'קלין כהנוב / התמונה מאתר לקסיקון הספרות העברית החדשה


24 בספטמבר 2016

מכתיבה ישחרר רק המוות

על הספר "כמו שאלה פתוחה" מאת עדה אמיכל ייבין*


אבנר תדמור הוא גבר בן ארבעים ומשהו, שעובד בשירות המדינה: היה לו תפקיד בכיר בשירותי הביטחון, ולפני שלוש שנים קיבל משרה במחלקה לקשרי חוץ ומדע במשרד החוץ. יש לו כשרון לשפות, הוא אינו פוחד משום דבר וכשהוא מתגייס למשימה, אומר ידיד נפשו עירא, "הוא לא יושב לנוח עד שהוא מביא תוצאה חמה שיוצאת ישר מהתנור. אמנם לפעמים הוא מעצבן כשהוא מתווכח על כל פרט, אבל הכי חשוב שהוא פותר את הפלונטר בראיות בדוקות". הוא מעשן מקטרת, סר וזעף, ובפיו "שיניים מחרחרות ריב, שאינן רוצות לחייך". המרכיבים מהם עשוי סיפור חייו שזורים בנרטיבים המכוננים של תולדות עם ישראל באירופה ובפלשתינה-א"י בתקופת היישוב ובשני העשורים הראשונים למדינה. אך אין זה סיפור על מעלליו של איש השירות החשאי, אלא סיפור אישי מאוד, שביסודו יחסי אבות ובנים, שגיבורו הוא אב, הוא בן והוא נכד.






18 בספטמבר 2016

למה מי את בכלל

בעקבות הדיון בוויקיפדיה על חשיבות הערך חנה קפרא שהסתיים במחיקתו* 


חנה קפרא היתה טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר הישראלי. היא נולדה ב-26 בדצמבר 1921 בשעריים ברחובות, בת ליאיר ושרה (סלחה) קפרא, שעלו מתימן ב-1909. בת 15 הצטרפה להגנה, התנדבה לקורס אתתים, אחר כך הוכשרה בהגשת עזרה רפואית ובשירותה בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר, לימים תל נוף, הוצבה במחלקה לטיפול ואחזקת מטוסים. בסוף 1947, כשהחלו בהכנות לפינוי הבסיסים מארץ-ישראל, החליטו הבריטים למכור מטוסים עודפים, בעיקר מטוסים לא-שמישים שאוחסנו בהאנגר של טייסת בשדה עקיר. חלק ממטוסים אלה הגיעו בדרך עקיפה לידי "שירות אוויר" בהגנה והובלו למרתפים של מתחם יקב שֹרונה בתל אביב. חנה קפרא נמנתה עם הצוות שהוכשר לעבוד על שיפוצם ותיקונם. היתה זו התמחות מיוחדת שכונתה "בד וצבע", בשל החומרים מהם היו עשויים המטוסים של אז. עם קום המדינה התגייסה לחיל האוויר ושירתה בהכשרת כלי טיס ובטייסת בבסיס שלימים נקרא שדה דב. המטוסים עליהם שקדה במרץ היו מקור גאוותה העיקרי. לאחר חמש שנים השתחררה בדרגת רב-סמל. היא המשיכה בתפקידה בחיל בתור אזרחית עובדת צה"ל עד 1983. היא גרה בבית בו גדלה בשעריים, אחייניה ואחייניותיה היו לה כילדיה. לפני תשע שנים הלכה לעולמה. על שמה נקרא רחוב בעיר רחובות.




9 בספטמבר 2016

ילדת שואה, ילדת תקומה

על הספר "זוהר רוצָה לעוף" מאת תרצה דביר*


"זוהר רוצָה לעוף" (הוצאת גוונים) הוא ספר לימים שבין הצפירות: בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה; בין הרכנת ראש לזכר החורבן לבין עמידת דום לכבוד התקומה; בין מוות המוני במלחמה ההיא לבין רֵעים שנפלו על חרבם; בין סיפור על ילדה בתקופת השואה, אותו פרסמה המחברת, תרצה דביר, בספרהּ האוטוביוגרפי "הילדה של דודה לולָה" (תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013), לבין סיפור על ילדה ישראלית שאבא שלה נהרג במלחמה. בדיוק ילדה כזאת, ילדת תקומה ולא ילדת שואה, היתה רוצה תרצה דביר להיות; וכמה נוראה היא משאלת לב זו.




3 בספטמבר 2016

2 פמיניסטיות אמריקניות שצריך להכיר

בעקבות העלאת הערך שרה ואנג'לינה גרימקה בוויקיפדיה העברית 


"I know nothing of man’s rights, or woman’s rights; 
human rights are all that I recognise"  Sarah Grimke, 1837


הבחירה של הסטודנטית ירדן תל אור היתה יוצאת דופן. היא מבקשת להקדיש את הפרויקט שלה בקורס בהיסטוריה של נשים לא לאישה אחת אלא לשתי נשים. אלה, אינן נשים בתולדות החברה בישראל ששמותיהן פחות ידועים או אינם ידועים למרבית המשתמשים והמשתמשות. אלה גם אינן נשים שאין עליהן ערך בוויקיפדיה או נשים שהערכים עליהן זקוקים להרחבה משמעותית. אלו שתי נשים אמריקניות ששיא פועלן היה לפני למעלה מ-150 שנה. אמנם יש להן ערכים נכבדים בוויקיפדיה בשפה אחרת, אך פועלן אינו נגיש דיו לקהל המשתמשים והמשתמשות בעברית, בוודאי הנוער. הבחירות המתקרבות לנשיאות ארצות הברית והאפשרות שלראשונה בתולדות אומה זו תיבחר לתפקיד זה אישה, העניקו לבחירתה של הסטודנטית גם הקשר אקטואלי. 

שרה גרימקה