18 באוגוסט 2014

בית התפוצות קובע: את ואני לא חלק מהסיפור

הכתובת על הקיר בכניסה למוזיאון העם היהודי


כשהייתי צעירה וסטודנטית הדרכתי במוזיאון בית התפוצות. אמנם הייתי בת 20 פלוס-פלוס, אך התצוגה היתה זהה לזו שפגשתי בחופשות בית הספר של ילדותי. נכנסנו דרך השער שמעליו ברכות שלום בשלל שפות, מיששנו בזהירות את דגם אבני בית המקדש הענקיות וחיפשנו את המנורה בהעתק של שער טיטוס, המשכנו למשפחה יהודית על מעגלי חייה, טיפסנו במדרגות כדי להתרוצץ בין הדגמים המקסימים של בתי כנסת והרכבנו פאזל, ביררנו מהי משמעות שם המשפחה ולבסוף עלינו לארץ-ישראל. עוד כמה שנים עברו, והילדים שלי עברו באותו המסלול בדיוק. 

אולם הכניסה של מוזיאון בית התפוצות. הבאות גם כן ברוכות?


4 באוגוסט 2014

בת 21, אלמנה

גיבורת השואה רבקה קופר


רבקה קופר (ליבסקינד) נולדה ב-15 ביוני 1921 בעיר ז'שוב שבפולין, בת בכורה להדסה וחיים, אחות גדולה למנק. אז קראו לה וושקה שפינר. כשהיתה כבת 14 עברה המשפחה לגור בקרקוב. היא הצטרפה לתנועת הנוער הציונית "עקיבא" ולמדה בגימנסיה העברית. כשהיתה בת 17 היתה למזכירת הקן. היא רצתה ללמוד רפואה. ראש התנועה בקרקוב, דולק (אהרן) ליבסקינד, ביקש ממנה למלא את תפקיד מזכיר התנועה בוורשה.  כנראה אז הנצה האהבה: בינואר 1939 התארסו ובסוף אותה שנה נישאו. היא היתה אז כבת 19. הוא היה מבוגר ממנה בשש שנים. אלה כבר היו ימי המלחמה. החברים והחברות התרכזו בפעילות חינוכית. היא היתה אחראית על החוג לתנ"ך. 

רבקה ודולק ליבסקינד, 1940. כל התצלומים מאתר ארכיון בית לוחמי הגטאות