25 במאי 2014

שיר מזמור לפרטיזנית

לא רק אשתו של אבא (קובנר)*


לפני עשר שנים היתה לי הזכות לשוחח עם ויטקה קמפנר-קובנר: היה זה בביתה הצנוע בקיבוץ עין-החורש שבעמק חפר. היא היתה אז בראשית העשור התשיעי לחייה, והמשיכה לעבוד כפסיכולוגית. שוחחנו על גבורתן של נשים בשואה ועל מקומן בארגוני המחתרות החמושות באירופה הכבושה. בין היתר עמדה על סגולותיהן של צעירות שאחזו בנשק בגטו וביער, בתוך כך הבחינה בין התנסויותיהן של נשים בתקופת השואה לאלו של גברים, וכאבה את מעמדה של הפרטיזנקה היהודית ביחס לזה של מרד גטו ורשה בהיכל הגבורה הישראלי. לא היה קשה לשכנע אותה לדָבֵּר: אני מספרת כי רק אני נשארתי, הסבירה. דומה שמותו של בן זוגה אבא קובנר (השניים מעולם לא נישאו בטקס דתי) ב-1987 ומותה של חברתה הקרובה רוז'קה קורצ'אק (מרלא) ב-1988 הניעו אותה להשמיע את סיפורה. בין השנים 2003-2008 ראיינה אותה ההיסטוריונית ד"ר מירי פרייליך, חוקרת של יהדות פולין במאה ה-20. בשנה שעברה הלכה ויטקה קובנר לעולמה. ראיונות אלה עומדים בבסיסה של הביוגרפיה שלה, הפרטיזנית: סיפור חייה של ויטקה קובנר (הוצאת רסלינג) שיש בה ניסיון לבחון את המאורעות מנקודת מבטה.


ויטקה קמפנר (ראשונה מימין), במרכז: אבא קובנר ולשמאלו רוז'קה קורצ'אק


12 במאי 2014

סופרת (פוסט מס' 2)

כמה נשים? כמה גברים?


הנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בתחילת השנה מלמדים שמעט מאוד רחובות במדינת ישראל נקראים על שם נשים. זה לא מפתיע. נוכחותן הדלה של נשים בשמות רחובות בערים בארץ היא ביטוי מובהק של מקומו של ציבור הנשים בחברה בישראל. הנתונים צורמים במיוחד מפני שאנחנו מדברות על מספרים: נשים הן למעלה ממחצית האוכלוסייה. אך נשים הן מיעוט מבחינה ערכית ולא מבחינה מספרית. זוהי הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך שלהן בקרב מי שהונצחו עד עתה בשמות רחובות בארץ. על כן לא יהיה מפתיע לגלות שהממצאים ביחס למיעוטים אחרים, לא רק לפי מין אלא גם לפי דת וגזע, יהיו דומים. על כן השאלה שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו היא מה צריך לקרות כדי שאישה תונצח בשם רחוב במדינת ישראל. התשובה מיד. 

רחוב חנה סנש פינת מורדי הגטאות. ברור למה


5 במאי 2014

האח שלא ידעה

לזכרו של טוראי יששכר קפלן, שנפל ב-3 ביוני 1948


יששכר קפלן נולד ב-26 בספטמבר 1930 בחיפה. הוא היה בנם היחיד של חיה ומאיר קפלן. גדל והתחנך בקריית מוצקין, בוגר בית הספר הריאלי. התעניין במיוחד במתמטיקה, בפיסיקה ובגיאוגרפיה. באביב 1948, ממש ביום סיום לימודיו בבית הספר, התגייס. במסגרת גרעין של תנועת הצופים נשלח להכשרה. על אף שהיה בן יחיד, התעקש לצאת לחזית. להוריו כתב: "עצם הימצאי כאן שקול כנגד געגועיכם וגעגועיי גם יחד". הוא הוצב בחטיבת הנגב, ולחם בדורות, רוחמה ונירים. השתתף במבצע "פלשת". הוא נפל בקרב על אשדוד ב-3 ביוני 1948. עוד לא מלאו לו 18. ב-7 בנובמבר 1948 נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.  

אחותו של יששכר קפלן, ניצה