24 במרץ 2014

בעקבות הודעת השרה על מדליקות המשואות

14 האמהות* 


הסייפא של הודעת השרה לימור לבנת, יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, שנלוותה לפרסום שמותיהן של 14 הנשים שנבחרו להדליק את המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל בערב חג העצמאות ה-66 למדינת ישראל, מעורר אי נוחות. למראית עין, גאווה. גם ברגעי השמחה לא שוכחת מדינת ישראל את המיעוט הגדול ביותר מבחינה מספרית בה, ובערב החג המציין את מניין שנותיה היא בוחרת להעלות אותו על נס ומפנה בעבורו את הבימה המרכזית, רחבת ההר על שם חוזה המדינה בירושלים. בפועל, ומבלי לפגוע בכוונות הטובות, באה השרה לברך ויצאה מצטדקת, כמעט מתנצלת, ובעיקר – מזכירה לכולנו מהו מקומן האמיתי של הנשים בחברה.

הבן של ז'אנט, אח של פאולינה, הבעל של ז'ולי, אבא של טרודה


8 במרץ 2014

אם אין חופש ושוויון, בואו ניצור אחווה

דין וחשבון פמיניסטי ליום האשה הבינלאומי 2014*


יום האשה הבינלאומי, החל מדי שנה ב-8 במרץ, הוא לא רק הזדמנות להעלות את המודעות לאי שוויון בין גברים לנשים, אלא גם הזדמנות לנשים לבחון את קידום מעמדן בחברה ולעשות חשבון נפש בתחום זה. בארץ מאז ומתמיד היה זה יום פוליטי. בשנים הראשונות למדינה צוין בתור "יום הפועלת הבינלאומי", נצבע אדום, ותנועת הפועלות הדגישה את מקומן של נשים בחברה הציונית-סוציאליסטית המתהווה. בשנים האחרונות, כך מלמד הערך "יום האישה הבינלאומי" בוויקיפדיה העברית, "מוקד החגיגות נע בין ציון של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים", ומתקיים בשני מישורים. האחד ברוח האומות המאוחדות, כאשר "מאבקי נשים ברחבי העולם נסקרים ונבחנים במטרה להעלות מודעות פוליטית וחברתית לזכויותיהן". השני, ברוח תרבות הצריכה, מציין כי היום "הפך אירוע שבו גברים מביעים את אהבתם לנשים באופן הדומה במקצת לשילוב בין יום האם לבין יום ולנטיין". נכון למועד כתיבת שורות אלה, המושג פמיניזם נזכר רק בשולי ערך זה בוויקיפדיה.