24 בפברואר 2014

"מוכרחה אני לרשום, שלא יישכח דבר"

עם העלאת הערך בתיה טמקין ברמן 


אמנם בדיקת בחינה מהירה מבדיקת עבודה, הידועה כזוללת זמן, אבל בדיקת בחינות משעממת פי אלף. כתמיד שמחתי כשביקש אחד מהם להקדיש את החיבור לסיפור האישי של סבתא שלו, ניצולת אושוויץ. לא היה מפתיע לגלות שלא מעטים בחרו לכתוב חיבור בעקבות קטע מיומנה של נערה. אחרי הכול, אנה פראנק היא היוצרת והגיבורה של הספר הידוע ביותר על השואה, והנה הזדמנות לחזור אליו או לקרוא בו לראשונה. שלושה סטודנטים בחרו בקטע מיומן אחר. 

בתיה טמקין-ברמן 1907--1953


18 בפברואר 2014

גיבורת השואה פלה פינקלשטיין

עם העלאת הערך על לוחמת אצ"י לויקיפדיה


בתקופת השואה היתה פלה שפשיק, חברת בית"ר בוורשה שגם נולדה בעיר, קשרית הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) תחת פיקודו של פאוול פרנקל בפולין. היא השתתפה במרד גטו ורשה ולקחה חלק במאבקם הנואש של חברי וחברות המחתרת שלה בכיכר מורנובסקה. אחרי שנתפסה היתה אסירה במיידאנק ואחרי כן באושוויץ והשתתפה בצעדת המוות. לארץ הגיעה ב-1946 באופן בלתי לגאלי. על האונייה הכירה את אריה פינקלשטיין. אחרי שנה הם נישאו. הנוסעים נעצרו במחנה עתלית. אחר כך היתה חברה באצ"ל ובתנועת חרות. הם גרו תקופה קצרה בחולון. היא זכרה שמישהו מנציגי העירייה פנה אליה והציע לה להסיר את המספר מהזרוע. אחר כך התיישבו במושב נורדיה שבשרון. 


פלה פינקלשטיין 1921-2008


5 בפברואר 2014

כשפעילים בקהילת ויקיפדיה מנסים להוריד את הערך שלנו

ומה זה מלמד אותנו


בעיתוי בלתי רגיש בעליל החליט עורך בויקיפדיה לפעול במטרה למחוק את הערך חווקה פולמן-רבן מהאנציקלופדיה החופשית. זה קרה כשלושה שבועות אחרי מותה של האישה שבתקופת השואה היתה לוחמת גטאות בפולין, אסירה באושוויץ בירקנאו וברוונסבריק ואחרי המלחמה נמנתה עם מייסדי ומייסדות קיבוץ לוחמי הגטאות, היתה מורה ומחנכת וממקימי המוזיאון שם. בראש הערך הוסיף תבנית לפיה "חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו" ואם בתוך שבוע "לא תובָּע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי ויקיפד/ית עם זכות הצבעה, הערך יימחק".


קשרית באי"ל, אשת חינוך, ממייסדי קיבוץ


2 בפברואר 2014

את לא אימא שלי

על הספר "הילדה של דודה לולה" מאת תרצה דביר*


הספר הילדה של דודה לולה  מאת תרצה דביר הוא סיפור שואה שגיבורותיו הראשיות הן אם ובת, ומרבית הנפשות הפועלות בו הן נשים – צעירות ומבוגרות, בנות משפחה, חברות לרגע ואחיות לדרך. למראית עין, זהו סיפור כמעט בנאלי על ילדה המיטלטלת בין מחבוא אחד למשנהו ומתמודדת עם מעברים תכופים ומטילי אימה, שצירו הוא פרידתה מאימא. ראשיתו בעיר טַרְנוֹבְּזֶ'ג שבפולין ואחר כך בטַרְנוֹפוֹל, בואך העיר הגדולה לבוּב והלאה לעיירה דוֹלִינָה וממנה לחווה הסמוכה ובחזרה, משם לוורוצלב ולבסוף, דרך מחנה עקורים, לנמל חיפה ולקיבוץ.