29 בספטמבר 2016

חומר ללמידה וחומר למבחן המציאות

6 הצעות למשרד החינוך עם פרסום התכנית "נשים מזרחיות פורצות דרך" 


לאחרונה דווח על תכנית חדשה של משרד החינוך בתחום המגדר: "אור ממזרח: 28 נשים פורצות דרך - יהדות ספרד והמזרח" כחלק מיישום ועדת ביטון. בתכנית ילמדו על נשים מזרחיות בתולדות ישראל, למשל דונה גרציה, ועל יוצרות בשנים האחרונות, כמו רונית אלקבץ. לפי הדיווחים בעיתונות, התכנית כוללת משימות שונות, ביניהן כתיבת ערך או הרחבת ערך קיים בוויקיפדיה העברית. 

בהנחה שהתכנית כוללת גם הכשרה פדגוגית של מורות ומורים לגבי התכנים ודרכי הלמידה וההוראה, אני מציעה למשרד החינוך לקחת בחשבון את הניסיון של פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה". בהעלאת ערכים על נשים בכלל, ובאופן ספציפי במקרים של נשים מזרחיות. במסגרתו הנגישו סטודנטיות וסטודנטים מידע בעברית ברשת גם על נשים מזרחיות בתולדות ישראל. יש כאן חומר מ-ע-ו-ל-ה שיכול להמחיש את היחס לקבוצות מיעוט בחברה בישראל ולהראות לתלמידים ולתלמידות, לא משנה באיזו כיתה, שפוליטיקה זה ממש לא רק הבחירות לכנסת. הנה 6 הצעות:


ז'קלין כהנוב / התמונה מאתר לקסיקון הספרות העברית החדשה


1. בשיעור מורשת ותרבות ישראל ובשיעור ספרות ילמדו על סיפורי חייהן של נשים בתולדות ישראל, כמו הסופרת והמסאית ז'קלין כהנוב. כהיכרות עם ז'אנר הכתיבה התיעודית או האוטוביוגרפית, יכירו דמויות כמו נעמי חובארה, שסיפור חייה הודפס בספר "מפאתי תימן" (הוצאת אעלה בתמר) ומספק הצצה לסיפורים על משפחות בשנות החמישים ואף יש בו רמז לפרשת הילדים החטופים.

2. בשיעור היסטוריה ילמדו על מקומן של נשים מזרחיות בימי המדינה שבדרך. לצד ספרי הלימוד המביאים את תולדות פעילות המחתרות והלאה מלחמות ישראל, ילמדו על חנה קפרא, מראשוני המערך הטכני של חיל האוויר, ועל מלכה יפת-פיין, לוחמת אצ"ל, שכינויה המחתרתי היה "טופסי", ויגלו מה היה מקומה בפעולת פיצוץ מלון המלך דוד ופרשת אלטלנה. הם ילמדו כיצד לאסוף מקורות היסטוריים על הנשים עליהם בחרו לכתוב, על היסטוריה של נשים כ"היסטוריה שלה" ובמיוחד על מקומן של נשים שמשתייכות לקבוצות מיעוט נוספות אחרות. 

3. בשיעור הבעה ובשיעור לשון ילמדו כיצד לארגן את החומרים שאספו על אישה עליה למדו ולבנות חיבור רהוט, המחולק לראשי פרקים ומנוסח במשפטים ברורים. בין היתר יתרגלו פיסוק, כתיבה נכונה, הבחנה בין לשון זכר ללשון נקבה ואף ייחשפו לכללי הכתיבה המדעית.

4. בשיעור אזרחות ילמדו על מקומן של נשים מזרחיות במערכת הפוליטית בישראל: יכירו את סיפורי חייהן ופועלן של חברות כנסת כדוגמת רחל צברי ונוזהת קצב. כך יבררו את מקומן של קבוצות מיעוט במערכת הפוליטית בישראל, כמו נשים מזרחיות, כמו מזרחיים, כמו נשים.

5. בשיעור תקשוב ילמדו כיצד להעלות טקסט לאתר אינטרנט. לא צריך חמש יחידות מתמטיקה בשביל זה. האמת היא, שלא צריך ללמוד מתמטיקה בכלל. תלמידות ותלמידים במגמת הסייבר ידונו בפיתוח גאדג'טים חדשים שיקלו על התהליך, ואולי יפתחו דף באתר בית הספר או יקימו אתר משלהםן.

6. בשיעור חינוך ידונו במקרה מבחן, לפי בחירת המורה, במסגרתו ערך בוויקיפדיה העברית על אישה מזרחית נמחק או כמעט נמחק. למשל, הערך חנה קפרא או הערך נעמי חובארה או הערך מלכה יפת-פיין. בין היתר ישאלו: האם ערכים אלה נמחקו או כמעט נמחקו מפני שמדובר על נשים? האם ערכים אלה נמחקו או כמעט נמחקו מפני שמדובר על מזרחיים? האם ערכים אלה נמחקו או כמעט נמחקו מפני שמדובר על נשים מזרחיות? מה זה מלמד אותנו? 

במקביל, המורות והמורים יוכלו להציג מקרה מבחן דומה, כאשר נדונה בוויקיפדיה חשיבותו של ערך על ניצולת השואה. למשל, חווקה פולמן-רבן, חברת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, כי היתה "לוחמת זוטרה" במחתרת. עוד אפשרות היא להציג את הגישה של וויקיפדים על חשיבות הערך הלה שיפר-רופאייזן, חברת הארגון היהודי הלוחם בקרקוב, שגם העידה במשפט אייכמן, או הערך על בתיה טמקין-ברמן.  

בנוסף, תוכל המורה להציג את הערך מרים ברץ, שגם אותו העמידו פעילי וויקיפדיה להצבעת מחיקה. ברץ היתה מראשוני קיבוץ דגניה, ולא היתה ממוצא מזרחי: היא נולדה בשנת ב-1889 בקייב. תסמכו על התלמידות והתלמידים: הם יבינו בעצמן ובעצמם כי היחס לנשים לפעמים מבדיל בין מוצא, אך בסופו של דבר, נשים הן נשים הן נשים. 

כדי להדגים שלא מדובר על מקרה יחיד, אפשר להציג את תוכן ואופן הדיון של פעילים בקהילת ויקיפדיה בנושא הערך צפורה נריה. נריה, סא"ל (מיל') בצה"ל, קצינת ח"ן, היתה לוחמת פלמ"ח שהיתה מלוות שיירות בחטיבת הראל במלחמת העצמאות. תסמכו על הכיתה: הדיון בנושא מקומן ומעמדן של נשים בחברה, למשל במקומן בצה"ל, כבר יגיע לבד.

הדיון הציבורי בעקבות תכנים של ספרי לימוד חדשים, כמו הדיון של ספר הלימוד באזרחות, הדיון הציבורי בנושא מקומם של המזרחיים בתכניות הלימודים, לנוכח המלצות ועדת ביטון ובכלל, והמחאה על הגבלות משרד החינוך על רשימות קריאה, כמו פרשת הספר "גדר חיה" מאת דורית רביניאן, הם חשובים מאוד. אך לא פחות חשוב להעלות לסדר היום הציבורי את השאלה מי בדיוק מכתיבים את התכנים בספר הלימוד הגדול ביותר שנמצא אצל כולנו בכיס. דרוש תחקיר עיתונאי מעמיק ורציני.

על פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" אפשר לקרוא כאן ועל סיום דרכו אפשר לקרוא בפוסט הזה.