17 באוגוסט 2016

כשסטודנטית עושה היסטוריה פעמיים

עם העלאת הערכים יהודית הררי (איזנברג) וחיים הררי (בלומברג) לויקיפדיה

יהודית הררי (איזנברג) היתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת. הוריה בלהה ואהרן איזנברג, מראשוני חיבת ציון ברוסיה, עלו ארצה ב-1886. היא היתה אז כבת שנה. בתחילה גרו ביפו. אחר כך קנו נחלה בואדי חנין, היום נס ציונה. ב-1890 נמנו עם מייסדי ומייסדות המושבה רחובות. שנות ילדותה, תיארה לימים, עברו בין הגפנים לבין עצי השקד, הזית והחרוב ונשאו ניחוח הדרים, על גב סוס וגמל. עוד בנעוריה החליטה להקדיש עצמה לחינוך: היא השתלמה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד בירושלים וגם לימדה בו, והקימה ברחובות את גן הילדים העברי השני בארץ. 

יהודית הררי בת ה-21. ארץ-ישראל, 1907

ב-1907 נישאה לחיים הררי (בלומברג) והם עברו לגור ביפו. הם היו מראשוני "חובבי הבמה העברית", קבוצות שחקנים ושחקניות חובבים שהעלו על הבמה מחזות בעברית. ב-1909 נמנו עם 66 מייסדי ומייסדות העיר תל אביב וגרו בבית ברחוב אחד העם 10. בנם היה אז כבן שנה. הוא לימד צרפתית וספרות עברית וכללית בגימנסיה העברית הרצליה. בשנת 1913 הם יצאו להשתלם בפריז. היא החלה ללמוד ספרות, היסטוריה, פסיכולוגיה ופדגוגיה. בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברו לז'נבה, שם השלימה לימודיה בפסיכולוגיה ובחינוך. עם שובם ארצה לימדה בסמינר לוינסקי למורות ולגננות. במשך 44 שנה היתה יהודית הררי מורה ומחנכת, מהן 27 שנים מנהלת מוסדות חינוכיים, ביניהם בית הספר גאולה בתל אביב. ב-1958 יצאה לגימלאות. בשנת 1965 הוענק לה פרס מטעם עיריית תל אביב על פועלה החינוכי. 

הסטודנטית שבחרה להרחיב את הערך יהודית הררי בוויקיפדיה במסגרת קורס בתואר השני בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב אספה מידע על קורות חייה ופועלה של אישה זו בארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה ע"ש אביעזר ילין שבקמפוס ובספרות המחקר. פרק בערך מוקדש לכתביה הספרותיים: לכתיבתה הנשית הנועזת ולאג'נדה הפמיניסטית שלה. בספרה "בין הכרמים" שפורסם ב-1948 הביאה יהודית הררי את סיפור חייה מגיל הנעורים ועד חייה הבוגרים, כשבמרכזו סיפור אהבתם של יהודית וחיים הררי, ששמותיהם בספר הם זיו וטליה. 

הספר מלמד על חייה של אישה צעירה בראשית המאה ה-20, שהיתה ת זוג ואם. בין היתר תיארה יהודית הררי את ההריון וחווית הלידה שעברה. התיאור החושפני, בוודאי לאותם הימים. היא סיפרה בגילוי לב על הלידה הקשה במהלכה "ריחפה בין חיים למוות". הסיפור נכתב על בסיס מסמכים אישיים ורשמיים שנשתמרו בארכיון המשפחה. כתביה ומחקרים על אודותיהם מלמדים כי בחיי הנישואין ניהלו יהודית וחיים הררי מערכת יחסים שביסודה חתירה לשוויון בין בן ובת הזוג.

יהודית הררי, שנות ה-50 לערך

במהלך עבודתה אספה הסטודנטית מידע גם על חייו ופועלו של בן זוגה של יהודית הררי. ד"ר חיים הררי (בלומברג) היה מורה ומחנך, סופר ופובליציסט. חיפוש אחריו באנציקלופדיה החופשית הוביל לערך פרופ' חיים הררי, מדען ופיזיקאי בעל שם, הנכד של יהודית וחיים הררי. לד"ר חיים הררי (בלומברג) לא היה ערך בוויקיפדיה. אז היא החליטה להעלותו גם כן. 

במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה כותבות וכותבים סטודנטיות וסטודנטים להיסטוריה ערכים לויקיפדיה העברית על נשים בישראל, כדי להנגיש את המידע עליהן ועל פועלן לטובת הכלל ולהעלות מודעות למקומן של נשים בחברה הישראלית ובהיסטוריה שלה. ביוזמתה להעלות הן את הערך יהודית הררי והן את הערך על בן זוגה עשתה הסטודנטית היסטוריה גם במסגרת הפרויקט: הערך חיים הררי (בלומברג), ערך מס' 78 בפרויקט, הוא הערך הראשון בו שהוא על איש, ולא על אישה. 


חיים הררי (בלומברג) נולד ביולי 1883 בדינבורג, לטביה, וגדל בבית ציוני. אביו היה מראשוני חיבת ציון. בן 13 עלה ארצה לבדו ולמד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. בתום לימודיו החליט לפנות לתחומי החינוך וההוראה ונסע ללמוד פדגוגיה, פסיכולוגיה וספרות. בגימנסיה הרצליה לימד צרפתית וספרות עברית. עם תלמידיו נמנו משה שרת, דב הוז ואליהו גולומב. 

כל ימיו כתב וערך: בנעוריו שלח מאמר לכתב העת "המליץ". מאמרו הראשון בעיתון עברי בארץ-ישראל הופיע ב"הצבי" של אליעזר בן-יהודה. הוא היה אז בן 17. במאמרו זה קרא לצעירים ולצעירות לשנס מותניים לבניין הארץ: "כוחות חדשים צריכים לנו, צעירים אשר לבם עוד לא נתיבש כל כך ושאיננו נוטה לעצבות. זקנינו כבר עיפו מרוב עבודה וידיהם כבר רפו, ונחוצים לנו צעירים שהתקוה חיה בקרבם, צעירים שלבם חם ודמי עלומים דופקים בעורקיהם, צעירים בעלי רוח כביר ואמיץ אשר לא יחתו מפני כל. [...] למה תחכו, אחי? הזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים".


הם הכירו כשהיא היתה בת 13 והוא בן 15. כשסיים את לימודיו במקווה ישראל ונסע ללמוד חינוך, הבטיחה לחכות לו עד שישוב. במשך שש שנים שמרו על קשר מכתבים. בשנת 1907, כשהיא בת 22 והוא בן 24, נישאו. ב-1908 נולד בנם היחיד, יזהר הררי, לימים חבר כנסת. 

חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907

עם אירוסיהם באוקטובר 1906 בירך אותם המורה והסופר ישראל הלוי טלר, איש העלייה הראשונה, מעל דפי העיתון "השקפה". כך כתב: "ישאו הרים שלום לשני ההרים, הר הפרחים והר הברזל, הלא הם מר חיים הררי והגברת יהודית איזנברג המאורשים, היה יחד ההר הר חמד אלהים, נוה צדק, הר קודש". 
באופן מילולי, היא, ששם משפחתה איזנברג (איזן = ברזל, ברג = הר) היתה הר הברזל, והוא, ששם משפחתו היה בלומברג (בלום = פריחה, ברג = הר) היה הר הפרחים. אפשר להניח שגם מעיניו של טלר, שהיה סופר, מורה ולשונאי, לא נעלמה המשמעות הסמלית כשתיאר את יהודית כעשויה ברזל ואת חיים כפרח. שניהם נשאו את שם המשפחה הררי.

ד"ר חיים הררי (בלומברג) הלך לעולמו ב-13 בנובמבר 1940, והוא בן 57. בהתאם לבקשתו, במהלך הלוויה לא נישאו הספדים, מלבד דברים קצרים שנשאה יהודית הררי, שסיפרה על אהבתו הגדולה של המורה והמחנך לתלמידיו. יהודית הררי (איזנברג) הלכה לעולמה 39 שנה אחריו, ב-7 ביוני 1979, ונטמנה לצידו בבית העלמין טרומפלדור בתל-אביב. 

לכל הערכים בפרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה 
תמונות יהודית וחיים הררי מאתר הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, אוניברסיטת תל-אביב