22 בדצמבר 2015

34 שניות על פערים מגדריים בשוק העבודה

זאת לא אראלה ממפעל הפיס* 


גם השנה, לקראת סוף שנת המס משודרים בטלוויזיה וביוטיוב תשדירי שירות של רשות המסים. בתשדיר אחד, אישה כבת 35 עומדת מול מראה. היא מרכיבה משקפיים ומסדרת את התלתלים. היא מתאמנת לקראת שיחה גורלית עם הממונה עליה בעבודה, במהלכה תבקש העלאה בשכר. הסימולציה הולכת לא רע. הפתעה! פתאום מתברר לה שהיא בכלל לא צריכה לבקש העלאה - כי מגיע לה מענק מהמדינה. בתשדיר שני, גבר בערך בן 25 עומד מול הראי. יש לו זיפים ותספורת קצוצה. הוא מתאמן לקראת שיחה גורלית עם הממונה עליו בעבודה, במהלכה יבקש העלאה בשכר. הסימולציה הולכת לא רע. הפתעה! פתאום מתברר לו, שהוא לא צריך לבקש העלאה - כי מגיע לו מענק מהמדינה. שניהם שמחים לגלות שבאדיבות רשות המסים נחסכה מהם שיחה מתוחה, בה יתייצבו מול הבוס ויעמדו על זכויותיהם להשתכר שכר הוגן. מדינת ישראל כבר עשתה בשבילם את העבודה.


אני ראויה, אומרת לעצמה האישה מול המראה העגולה. בעצם, לא 

הקתרזיס של התשדירים הוא הרגע בו האזרח והאזרחית במדינת ישראל מגלים שסוף סוף, אחרי שנות עבודה קשות תמורת שכר נמוך, המדינה נותנת להם מתנה; לא סתם, מענק. ולא רק זה: יודעת להעריך באמת את מי שגרים וגרות פה, קורעים את התחת בלי שאף אחד ייתן להם איזו מתנה, כאילו הם לכאורה בר רפאלי. בהתאם, הפרצופים של הגבר והאישה דומים לפרצופים של האנשים שקיבלו טלפון מאראלה ממפעל הפיס או של סלבס על אי בודד שנפלו קורבן למתיחה מטופשת. לשכת הפרסום הממשלתית של מדינת ישראל מצליחה לעשות תוך שלושים וארבע שניות את מה שהפקה של תכנית ריאליטי בערוץ מסחרי עושה במשך עונה שלמה: לעבוד עלינו בעיניים, ובתנאי שנסתכל טוב, גם לשקף לנו את האמת.

אם נסתכל טוב, נראה שהמילה "מענק" מבלבלת ומטעה. המטרה המוצהרת של התשדירים היא לעודד את ציבור העובדים והעובדות במשק להיכנס לאתר של רשות המסים ולברר באמצעות הסימולטור של מס הכנסה האם הם זכאים לקבל "מענק עבודה"; ואם כן, מה גובהו. לפי האתר של רשות המסים, "מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) הינו תוספת הכנסה לבעלי הכנסות נמוכות", ה"מהווה כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה ולחיזוק מעמדם של העובדים ברמות השכר הנמוכות". 

מי שזכאים לקבל את המענק הם שכיר/ה או עצמאי/ת שעומד/ת בשלושה תנאים, הראשון הוא הכנסה חודשית ממוצעת מעבודה או עסק הגבוהה מ-2,060 ש"ח ונמוכה מ-6,750 ש"ח. לא מדובר על מתנה, אלא על החזר כספי לבעלי משכורות נמוכות. לא בכדי המילה "שלילי" לא נזכרת בתשדירים. בצדק: מי רוצה להיות בצד השלילי של המטבע? הרבה יותר נעים לגלות ש"מגיע לי" (ועוד מהמדינה!) ולשכוח שמדובר על החזר על פי חוק ושעל האזרחים והאזרחיות מוטלת החובה לבדוק את זכאותם. 

אם נסתכל טוב, נראה שדמויות האישה והגבר בתשדירים של רשות המסים משקפים את מעמד הביניים הנואק תחת הנטל. העברית שבפי שניהם היא ללא מבטא. שניהם לבושים בחולצות מכופתרות. שניהם מחוברים לאינטרנט. את שניהם אנחנו רואים. שם האישה בתשדיר הוא בוודאי ריקי כהן, והיא גרה בחדרה. שניהם חושבים שב-2015 השכר שלהם היה נמוך מדי. שניהם חושבים שאי אפשר להמשיך ככה. שניהם צודקים: גם לפי החישובים של המדינה, השכר שלהם נמוך עד כדי כך, שמגיע להם החזר ממס הכנסה. התשדירים האלה לא מיועדים לגברים ולנשים השקופים, שהעברית אינה שגורה בפיהם, שאינם לבנים, שאינם מכופתרים, בטח לא לעובדי ועובדות קבלן שבכלל לא מדמיינים לבקש העלאה כי הם עסוקים במאבק על תנאי שכר הוגן בסיסיים.

הי, מגיע לי, אומר הגבר העומד מול ראי בצורת ריבוע. גם לצורה יש סמליות

לתשדיר עם האישה
לתשדיר עם הגבר 

אם נסתכל טוב, נראה שלסיסמה של התשדירים, "שווה לבדוק" יש משמעות כפולה. גם בתשדירים של רשות המסים, הגבר משתכר יותר מן האישה. אמנם כרגע שכרו נמוך, אך זה זמני. הוא צעיר יותר, מן הסתם רק התחיל את דרכו בעולם העבודה, אולי אפילו סטודנט שנה שלישית. שכרה הנמוך של האישה הוא קבוע. ממילא כמעט בלתי סביר שהיא תעז לבקש העלאה, ועוד אחרי שהמדינה מדכאת אותה מלעמוד על זכויותיה, משתיקה אותה ומשכנעת אותה שאין טעם לבקש בקול רם וברור את מה שמגיע לה, או לפחות להראות לממונה עליה שהיא סבורה שהיא ראויה. המדינה מעדיפה שהיא תשמור על רמת שכר נמוכה. ממילא המשכורת שלה כמעט תמיד נחשבת בתור משכורת שנייה.

אם נסתכל טוב, נראה שהתשדירים דומים אך התפאורה בהם שונה. האישה עומדת מול מראה עגולה, הגבר עומד מול ראי שקוויו ישרים. בסוף התשדיר של האישה מופיעה בפינת המסך בובת נסיכה לבנה ובסוף התשדיר של הגבר מופיעה בפינת המסך משאית צעצוע כתומה. אבל למה לבוא בטענות? זו בסך הכול תמונת ראי.