1 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשנתניהו מלמד היסטוריה

ולמה מבחינתו אין ולא היתה פה שום טעות* 


הסיפור שסיפר בנימין נתניהו בנאומו בקונגרס הציוני על הפגישה בין היטלר לבין המופתי של ירושלים הביא את אמצעי התקשורת, בשיתוף המדיה החברתית, לתת לציבור שיעור היסטוריה בתולדות השואה בדגש על הכרוניקה של הפתרון הסופי. בצדק: במדינה דמוקרטית אסור לעבור בשתיקה על טעות היסטורית מפיו של ראש ממשלה. הבעיה היא, שבשביל לתקן את הטעות של נתניהו לא מספיק לשמוע שיעור היסטוריה מסוג כזה. גם לא מספיק להעלות פוסט הבהרה בנושא בדף הפייסבוק של ראש הממשלה. למה? 

השיעור של נתניהו / צילום מסך מאתר ynet

זה לא מספיק כי חלק נכבד מהציבור הישראלי כבר היה בשיעור הזה. כל מי שסיימו כאן בית ספר תיכון בעשורים האחרונים השתתפו בו. נושא השואה כלול בתכנית הלימודים יותר משלושים וחמש שנה, ודאי מאז התיקון לחוק חינוך ממלכתי (1981) המחייב "להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם". פרקים בתולדות מלחמת העולם השנייה והשואה נלמדים זה שנים בשיעורי היסטוריה בבית הספר ונכללים בחומר לבחינת הבגרות.

זה לא מספיק כי הציבור הישראלי ישכח גם את שיעור ההיסטוריה הזה. כל מי שסיימו כאן בית ספר תיכון יודעים שהדרך הגרועה ביותר להפנים ידע חדש היא לדקלם ולשנן אותו. אמנם נושא השואה כלול בחומר הנלמד לקראת בחינת הבגרות, אך לעמידה בה נדרש ציות ושיתוף פעולה עם השיטה ויכולת זיכרון לטווח הקצר.

זה לא מספיק כי הדרך ללמוד היסטוריה אינה באמצעות חשיפה למידע כשלעצמו. כל מי שסיימו כאן בית ספר יודעים שהדרך היעילה ביותר לשעמם מישהו היא להרדים אותו. ביסודו של לימוד היסטוריה עומדים גילוי עירנות, הקניית כלים לחשיבה ביקורתית ופיתוח היכולת להתבונן על המידע בהקשרים הרחבים שלו, מהיבטים שונים ומבעד למבטו של הצד השני.  

זה לא מספיק כי הדרך ללמוד את ההיסטוריה של השואה היא באמצעות הצגת שאלות קשות. שאלות שדורשות חשבון נפש ומנחות שיחה אמיצה על מוסר ועל הליכה עם הזרם ונגדו. למשל, האם הרוע הוא בנאלי. מה הופך אנשים רגילים לרוצחי המונים. מה גורם לאנשים להתחיל לפחד ולהפסיק לחשוב. מתי גם אנחנו אדישים לסבלו של הזולת. כיצד אפשר לזהות את הסימנים הראשונים לדה-הומניזציה. כל מי שסיימו כאן בית ספר יודעים שבכיתה לא שואלים שאלות כאלה.

זה לא מספיק כי הדרך ללמוד את ההיסטוריה של השואה מבוססת על ההכרה שהסיסמה "לעולם לא עוד" היא אוניברסלית ותוך היכרות, אף אם כלשהי, עם תופעות של רצח עם (ג'נוסייד) בתולדות האנושות, כמו רצח העם הארמני לפני מאה שנה וכמו רצח העם שמתחולל בשנים האחרונות בדארפור. כל מי שסיימו כאן בית ספר יודעים שבטקס בבית הספר יש לסיסמה הזו רק פירוש אחד: לעולם לא עוד לעם היהודי.

אמנם ביום ששי עלה בדף הפייסבוק של בנימין נתניהו פוסט הבהרה, בעקבותיו פורסמו ידיעות כי ראש הממשלה חזר בו. אך גם זה לא מספיק. זה לא מספיק כי בפועל, ראש הממשלה ממש לא חזר בו. מבחינתו של בנימין נתניהו, אין ולא היתה פה שום טעות. זה בדיוק מה שהוא מתכוון אליו. שנדקלם ונשנן. שנציית ונשתף פעולה עם השיטה. שנצטיין בזיכרון לטווח הקצר. שהוא ומרעיו ירדימו אותנו. שלא נשאל שאלות קשות. שנעצום עיניים. שנסתגר. שנתבדל. שנפחד. 

פורסם ב-ynet