25 בפברואר 2015

גיבורת השואה גיזי פליישמן

מנהיגה, בלי בחירות


באיזו שנה בדיוק נולדה גיזי פליישמן? מקורות המידע עליה אינם מספקים תשובה אחת. כך או כך, בתקופת השואה היתה אישה אמיצה זו בשנות הארבעים לחייה. מאז ומתמיד עסקה בפעילות ציבורית ענפה: היא ייסדה את הסניף הראשון של ויצ"ו בסלובקיה, היתה חברה בהנהגה המרכזית של הסתדרות ויצ"ו, נציגת התנועה לוועד הפועל של ההסתדרות הציונית בסלובקיה ואחת מהנציגים הציוניים לג'וינט. היא נודעה כבעלת כושר ארגון יוצא דופן, מלאת מרץ ורעיונות, זאת כאשר גילתה אחריות לגורלם של אחרים ומסירות נפש, עד מותה באושוויץ, לשם נשלחה בהוראה מפורשת. היא נרצחה באוקטובר 1944.

גיזי פליישמן. ב-1944 נרצחה באושוויץ

בתקופת השואה עמדה גיזי פליישמן בראש קבוצה של גברים. היה זה תפקיד שגם לוחמות בגטאות ובשורות הפרטיזנים מיעטו למלא. מעשי הגבורה שלה בתקופת השואה היו פעולות להצלת יהודים תמורת כסף, זאת באמצעות ניהול משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני.

ב-1940 חוסלו הארגונים והמוסדות היהודיים בסלובקיה והוקם מוסד אחד לייצוג היהודים שנקרא "המרכז היהודי". גיזי פליישמן שימשה שם בין היתר כמנהלת מחלקת ההגירה שטיפלה בקשר עם המגורשים. מחלקה זו היתה מרכז לפעילות של "קבוצת העבודה" שבראשה עמדה. כל חברי קבוצה זו היו גברים

גיזי פליישמן קישרה בין קבוצת יהודים שהגיעו מסלובקיה להונגריה ובאמצעותה הועבר דואר לטורקיה ולשוויץ. בסוף 1942 הגיעה להונגריה כדי לגייס כספים. היא פעלה להפצת מידע על המצב בסלובקיה ועל הגטאות והמחנות בפולין. בין אלה היה מסמך שחיברו שני אסירים שברחו מאושוויץ, אלפרד וצלר ורודולף ורבה (ולטר רוזנברג), הידוע כדו"ח ורבה-וצלר או כפרוטוקולים של אושוויץ, ובו נתונים על מבנה המחנה, המשלוחים ואופני ההשמדה.

גיזי פליישמן היתה מראשי הדוברים במשא ומתן עם הגרמנים למען הצלה המונית של יהודים. צעדים ראשונים נעשו באמצע 1941. הפעולה הידועה היתה הניסיון שנעשה בקיץ 1942 להוציא לפועל את "תכנית אירופה" להצלת יהודים תמורת כסף. המתווך היה דיטר ויסליצני, שהגיע לסלובקיה בספטמבר 1940 ושימש יועץ לענייני יהודים וכנציג המשרד הראשי לביטחון הרייך, שבראש המחלקה היהודית שלו עמד אדולף אייכמן. לאחר שקיבלו תשובה חיובית עקרונית החלו בהתכתבות עם ארגונים יהודיים בעולם החופשי.

פעם אחר פעם סירבה גיזי פליישמן להציל את עצמה. באביב 1939 הגיעה ללונדון, בה פעלה למען פליטים. חברים יעצו לה לא לחזור לברטיסלבה. עם שחרורה מהגסטאפו הפצירו בה ידידים שתיסע דרך הונגריה לארץ-ישראל. בקיץ 1944 בא שליח להבריח אותה למקום מבטחים בקרב הפרטיזנים.  

גיזי פליישמן היא היתה לוחמת שדבקה במטרה עד מוות. העיתונאי שלום רוזנפלד כתב שנמנתה עם "שורת נשים עזות-רוח שהוסיפו לעמוד על משמרתן בשעות שואה למען מלט את הניתן למלט מן האסון". זקיפות קומה היתה אחד מסימני ההיכר שלה. בעדויות סופר כיצד צעדה אמיצה לתא הגז.

ד"ר ישראל קסטנר, שפעל בהונגריה להצלת יהודים באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני ונרצח ב-1957, כתב שגיזי פליישמן היתה אצילה, פיקחית, גיבורה, אשת חיל. הציבור בארץ, שלא הכיר את פועלה בתקופת השואה, לא יכול היה לתאר לעצמו שמדובר על אותן פעולות שהובילו לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל. גם הוא וגם היא יצרו קשרים עם נושאי משרות בשלטון הגרמני במטרה להציל יהודים, אך בניגוד לקסטנר, היא לא נחשבה למשתפת פעולה. היה זה בין היתר מפני שהיא נרצחה בתא הגז, והוא נשאר בחיים

מדוע שמה של גיזי פליישמן אינו ידוע בפי כל? היא לא היתה חברה במפלגה או בתנועה פוליטית, הארגון עמו היא מזוהה הוא ארגון נשים. לא היתה זו גיבורת השואה שגילתה התנגדות בנשק אלא פעלה להציל באמצעות משא ומתן. היא לא היתה חברת מחתרת צעירה, אלא אם לשתי בנות בוגרות שעלו ארצה בסוף שנות השלושים. היא נרצחה באושוויץ.

תוצאות החיפוש אחרי המילים "גיזי פליישמן" בגוגל משקפות את המקום השולי שלה בזיכרון הישראלי. קישורים לאתר ויצו. פרסומים על הסרט התיעודי "גיזי" העוקב אחר העלאת סיפורה על בימת התיאטרון הלאומי הסלובסקי, דף לזכרה באתר הג'וינט. קישור לדף על תולדות משפחת פישר באתר יד ושם. תוצאות החיפוש מובילות גם לאזכורה בספר ובו תעודות מפרקי חייו של ראש ממשלה השני, משה שרת. מאמר שכתב עליה חיים כפרי ופורסם לראשונה ב-1971 בכתב העת ילקוט מורשת זמין לקריאה באתר כתב העת וגם באתר ויצו ישראל ובאתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.


הערך "גיזי פליישמן" שריר וקיים בויקיפדיה העברית, אך כמו ערכים רבים מדי על נשים באנציקלופדיה החופשית אינו משקף דיו את חשיבות פועלה ואת הייחודיות שלה בנוף ההנהגה היהודית במלחמת העולם השנייה. באופן סמלי, חסר בו תצלום. פועלה, שהיה שונה מאוד מפעולות הלחימה של המחתרת בגטאות, לא הועלה על נס, גם לא במסגרת אירועי זכרון לשואה ולגבורה. גם רחוב על שמה אין.

עוד על גיזי פליישמן אפשר לקרוא בספר אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית