אינני עוסקת בספרות יפה אלא בספרות מכוערת

גיבורת השואה שרה שנר נשמית

ב-1955 חשבה שרה שנר-נשמית, בתקופת השואה פרטיזנית ובארץ מחנכת וסופרת, להשליך לפח את כתב היד של ספר הילדים עליו עמלה מזה מספר שנים. היא לא חשבה שסיפור על ילדים בתקופת השואה יעניין את הדור הצעיר במדינת ישראל. בתור פעילה מרכזית ב"בית לוחמי הגטאות" וכאחראית על הסברת תקופת השואה לילדים ולנוער שבאו למוזיאון היא ידעה שהנערים והנערות "מתעניינים בעיקר בגבורה, בצד הרומנטי של התקופה", וזאת בקרב חברי המחתרות הלוחמות. רגע לפני שגנזה אותו, ביוזמתה של בת דודתה צפורה, שלחה את כתב היד למשוררת ולסופרת לאה גולדברג, שחשבה אחרת. "הילדים מרחוב מאפו" ראה אור לראשונה ב-1958 והיה לראשון והמפורסם בספריה.

שרה שנר נשמית, 1963 / בית לוחמי הגטאות

מתי נפלה שושנה ג'מיל?

חברת אצ"ל שנפלה בקרב שנותר כהערת שוליים 

לפי דף ה"יזכור" באתר משרד הביטחון, שושנה ג'מיל נהרגה ב-2 ביוני 1948. כך גם חקוק על המצבה שלה, בקבר אחים, על פי התאריך העברי: כ"ד באייר תש"ח. על פי ארכיון בית ז'בוטינסקי, היה זה ב-17 במאי 1948. רשימה ובה הספדים פורסמה בביטאון הימין "חרות" באוקטובר 1948.

מקור: תיק שושנה ג'מיל / ארכיון בית ז'בוטינסקי

לא קונה את זה

חלוצת הצרכנות אירמה פולאק

אירמה פולאק הייתה חלוצת הצרכנות בישראל בתחום השמירה על זכויות הצרכנים והקניית מודעות לצרכנות נבונה. כלשון ההמלצה להעניק לה פרס ישראל, אותה לא קיבלה, פעילותה בתחום הייתה בגדר "מפעל חיים בתחום חינוך הציבור לתודעה צרכנית". בשנות החמישים היא הקימה את איגוד הצרכנים הראשון בארץ, שלימים נקרא המועצה הישראלית לצרכנות, ועמדה בראשו. היה זה בימים בהם חלה התאוששות מסוימת במשק הישראלי, אחרי שנות "צנע" הדוקות ומשבר כלכלי והקניות היו אחד מתפקידיה של אישה, עליה הוטלה אחזקת הבית באופן בלעדי. איש.ה לא דיבר.ה אז על לקוחות שתמיד צודקים וגם על לקוחות מהגיהינום כמו אמנון טיטינסקי או שוני סטרטינר מ"קופה ראשית" לא היה על מה לדבר. 

כוכבה שביט (קרן מור) קופה ראשית / כאן מימז  

הרופאה שהתעקשה להטיל סגר ולאכוף בידוד

ד"ר חנה ווייץ ומלחמתה במגפה לפני כמעט 120 שנה

בתחילת המאה הקודמת פרצה מגפת כולרה בארץ. באתר המועצה המקומית של זכרון יעקב, אז אחת ממושבות הברון רוטשילד, מסופר כיצד "בסוף 1903 הגיעה (המגפה) לאזור ... בשל כך הטיל נפתלי וייץ הסְגר על המושבה". עוד מסופר, כי עם הטלת הסגר, הוא ובת זוגו, רופאים במושבה, "עסקו שניהם באופן נמרץ בניהול מצב החירום". ככל הידוע, בפועל העניינים התנהלו קצת אחרת: מי שהייתה נחושה בדעתה להטיל סגר הייתה ד"ר חנה ווייץ, אחת הרופאות הראשונות במפעל הציוני בארץ ישראל אם לא הראשונה שבהן, ואף זו שהכריעה בעד סגר מוחלט, שהוכיח את עצמו.

ד"ר חנה ווייץ, 1949-1866 / עצלים לא באו