24 בספטמבר 2019

אל תקנאו בכד

בעקבות הפלמ"חניקית זיוה ארבל והתמונות ההן 


חברת פלמ"ח זיוה ארבל, שהיתה מ"כית, מ"מית וקצינת הקשר הראשונה בפלמ"ח, התפרסמה בעקבות שתי תמונות שצילם בוריס כרמי בעיצומה של מלחמת העצמאות. אחת, שצולמה בבן-שמן מיד אחרי כיבוש לוד, וידועה בתור "הנערה עם האקדח". שנייה, שצולמה בחורבות הכפר ברפיליה, שפורסמה בעיתון "במחנה" בצמוד לכיתוב "מי מקנא בכד?". בזכות התמונות הפכה זיוה ארבל לסמל לתרבות הצברית ובמיוחד לפלמחניקיות, כנערות שבשעת מלחמה חגרו נשק ויצאו לקרבות. עם השנים, נכתב מדי פעם על התמונות ועל המצולמת, שהוצגה בתור "החתיכה של הפלמ"ח" או "זיוה שלא הכזיבה". ב-1983 הדליקה משואה בחג העצמאות. בעקבות פרסום התמונה עם הכד ב"במחנה" המשורר אברהם חלפי כתב שיר, שהפזמון שלו הלך ככה: "הוי, חבל, חבל חבל חבל, שגם אני אינני כד". ממרחק הזמן ובמבט פמיניסטי, חבל שהמצולמת לא ידעה שצילמו אותה ולא ידעה שהתמונה תתפרסם: "הופתעתי. הן מהעובדה שצולמתי בלי ידיעתי והן מהכותרת. כל הגדוד כמובן דיבר על התמונה, ובעיקר על מה שכתוב מתחת לתמונה, והכול צחקו".

עיתון "במחנה", 29.7.1948 / זמרשת


1 בספטמבר 2019

המורה להיסטוריה שלא שתקה

בעקבות שושנה שמואלי, פעילת שמאל שנשכחה


במאי 1955 פוטרה המורה שושנה כץ. הורים לתלמידים ותלמידות בבית הספר רמז בקריית שלום תל אביב טענו שהשפיעה על הילדים להצטרף לנוער הקומוניסטי. פיטוריה עוררו מחאה, והעניין הגיע לבג"צ, שהצדיק אותם. עברו שנים עד שהותר לה לחזור וללמד. בכל השנים האלה, כמו תמיד, פעלה לקידום צדק חברתי, זכויות עובדים ולמען שלום. מכתב ששלחה למערכת "הארץ" הביא להקמת "הורים נגד שתיקה". פעילותה הציבורית האחרונה היתה במסגרת ארגון לרווחתם של לקויי ראייה. בסיפור חייה ופועלה יש הדהודים אקטואליים בנושא המפגש הרגיש בין חינוך לפוליטיקה, רדיפת מי שחשודים בעיני השלטון בתור "שמאלנים" וכמו במקרים אחרים הנוגעים לנשים בהיסטוריה, גם את השאלה מי זוכרות וזוכרים אותה, אם בכלל.  

שושנה שמואלי (כץ) 2015-1929


27 באוגוסט 2019

מי היתה "הילדה השלישית" בשיר של נתן אלתרמן?

בעקבות יהודית כהן-מגורי ואמהּ שולמית


שולמית כהן-מגורי עמדה יחידה מכל משפחתה ליד הקבר הפתוח של בתה, שנפטרה מפצעיה ביום חמישי, 13 בנובמבר 1947. הבת, שהיתה כבת 15 ואולי אף פחות, היתה תלמידה מצטיינת בגימנסיה הרצליה בתל אביב. היא נהגה להכין את שיעורי הבית שלה בבתיהן של חברות; לא פעם אמרה שתחזור מאוחר. פעם אחת הודיעה שבקרוב תצא עם כיתתה לשבוע עבודה בקיבוץ בצפון. לקראת היציאה קנתה לה שולמית נעלי עבודה חדשות. ב-12 בנובמבר 1947 נפצעה קשה במאורע שנודע בתולדות לח"י בתור "טבח ילדי רעננה". למחרת, אור ליום חמישי, 13 בנובמבר, מתה מפצעיה. נתן אלתרמן כתב עליה שיר.

יהודית כהן-מגורי / ארכיון לח"י