6 ביוני 2018

פרופסור חלוצה באוניברסיטה העברית

בעקבות חוקרת עולם הצמחים פרופ' טשרנה רייס 


טשרנה רייס, חוקרת עולם הצמחים, היתה אחת הפרופסוריות הראשונות באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהגיעה לארץ כבר היתה חוקרת ומרצה בעלת ניסיון בנושא פטריות ואצות. היא נולדה בוויניציה, היום באוקראינה, לרחל ושמואל רייס. אחרי סיום הגימנסיה למדה באוניברסיטה בז'נווה, בת 25, קיבלה תואר דוקטור למדעי הטבע, על מחקר בתחום האלגולוגיה (חקר אצות) הניסיונית, בהדרכתו של הבוטניקאי וחוקר האצות השוויצרי פרופ' רוברט שודא. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה וניהלה בית ספר לילדי פליטים בעיר חוטין בברסביה. אחרי המלחמה החלה בקריירה אקדמית באוניברסיטה באודסה.

פרופ' טשרנה רייס

ב-1921 עברה לאוניברסיטת בוקרשט, שם הדריכה וחקרה במשך שמונה שנים הדריכה תלמידים בפקולטה וניהלה סיורים בוטניים בהם הכירו התלמידים את הצמחים. לאור העלייה במספר התלמידים העמידה האוניברסיטה לרשותה שני עוזרים, שסייעו לה בעבודות מעשיות וביצעו מחקרים בהדרכתה. בראשית שנות השלושים לימדה בשיעורי קיץ באוניברסיטה קלרמונט פרנד שבצרפת, בה הדריכה תלמידי מחקר ומורים. באביב 1934 הגיעה לירושלים.


7 במאי 2018

אחיות, אל תשכחו את דינה קפלנוביץ'

פוסט אורחת מאת נירית כהן


נירית כהן
"מדינת ישראל [...] תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", כך נכתב במגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח. בעיניי, הציטוט הזה ברור ולא זקוק להסברים. בכל זאת, במדינת ישראל 2018, יש צורך להסביר את כוונתו. בהצהרה זו התחייבה המדינה לקיים שוויון מלא בין כלל אזרחיה ולא להפלותם על רקע דתי, גזעי או מיני; להתייחס בצורה שווה ליהודים, נוצרים, מוסלמים, ישראלים ותיקים, עולים, נשים וגברים כאחד. אף על פי כן, ב-2018 בישראל קיימים פערים רבים ומשמעותיים המושתתים ברובם על הבדלי דת, גזע ומין.


1 במאי 2018

דבריה של פועלת

בעקבות ליליה בסביץ


פעם, אחד במאי היה יום הפועלים או חג הפועלים, ושמונה במרץ היה יום הפועלת. היום, אחד במאי הוא בעיקר יום בחירה במקומות עבודה, הד בלוח השנה לימים אחרים בשוק העבודה בישראל ושמונה במרץ הוא בעיקר יום של מבצעים והנחות למוצרי טיפוח והלבשה. בגיליונות חודש מרץ של "דבר הפועלת", ביטאון תנועת הפועלות, ארגון נשים שקם בארץ בשנת 1921, מועדים אלה היו הזדמנות לכינוס חברות ופרסום מאמרים על נשים בציונות הסוציאליסטית וחשיבותה של תנועת הפועלות במאבק לשוויון. אחת החברות שנשאו דברים בעל פה ובכתב היתה ליליה בסביץ. 

ישיבת מערכת דבר הפועלת, משמאל: ליליה בסביץ / מקור: "ולו רק הד..."

היא לא נמנית עם הידועות בקרב מנהיגות תנועת הפועלות או חברות מערכת "דבר הפועלת": היא לא היתה חברת כנסת ולא היתה קשורה בקשרי נישואין לדמות ידועה. גם תוצאות החיפוש אחריה בגוגל מועטות. כותרת הספר ובו רשימות שפרסמה וגם זכרונות ילדות ונעורים, מלמדת משהו על האופן שבו היא ראתה את עצמה: "ולו רק הד...". לא הקול אלא בת-קול, לא הדבר עצמו, אלא דבר האישה, שקודם כל היתה פועלת.